ספיח

מייקל, התינוק של טבית׳ה, כבר בן שנה ואנו היינו בין המוזמנים לחגיגת יום ההולדת. מתיו, אבא של מייקל והכומר של גלנמור במקצועו, פתח את האירוע בתפילה. ביד שמאל הצמיד את מייקל לגופו ובעיניים עצומות (״אמא״, עלמה לוחשת לידי, ״העיניים שלו עצומות. הוא בסדר?״ ״כן״, אני אומרת לה, ״הוא מתרכז״) ובכוונה גדולה בירך את מייקל, את…

מודעות פרסומת

Who's your daddy

כשעברנו לכאן, ייסדתי לי סטודיו במרתף, ליד החלון הגדול המשקיף ליער. ריפדתי את הרצפה בקרטון והצמדתי קרטון גם לקיר מאחורי כן הציור, כדי למנוע טפטופים והתזות של צבע. במשך זמן מה התנהלו הדברים כשורה, אם כי דיירי הבית נהגו להתלונן מעת לעת על ניחוחות הטרפנטין שעלו אל חדר המגורים מבעד לפתחי ההסקה. כחודשיים מאוחר יותר הגיעה…

יום הולדת

השעה כבר מאוחרת, כולם ישנים, אני ערה, ישובה ליד שולחן המטבח, מוקפת ברחש מדיח הכלים ונעימת הצרצרים העולה מן היער. יום הולדתו של לביא חל היום והוא בן ארבע. בבוקר ישבנו לשולחן, נעצנו נרות בעוגת הבננה החמימה שנאפתה אמש ונשאה בקרבה כמות מוגזמת של נטיפי שוקולד, לביא ביקש משאלה וכיבה את הנרות בנשיפה. אז עידו…

החיים עצמם

כשג׳יי, בעל הבית שלנו, מגיע לבקר, הוא חונה את הטנדר הגדול מול דלת הכניסה. על המדרגה כבר מחכה לו לביא, כמעט פוקע מחוסר סבלנות, אבל מצליח לדקלם ברכת שלום מנומסת לפני שג׳יי שולף את יד ימין מאחורי גבו ומעניק לו שקית ממתקים. ״לך ותחלוק עם האחיות שלך״ הוא אומר לחלל הריק שלפני רגע עוד ניצב…

הכל זורם

יום שלישי האחרון בחודש אוגוסט. מעלות השחר ועד שקיעת החמה נותרים חלונות הבית מוגפים מחמת הגשם והקור. בצער מסוים ומעבר לכל ספק אנו נפרדים מהקיץ, שהיה נאה ונעים אם כי קצר ימים עד מאד. הסתיו בא לעולם ובמהלך השבועיים האחרונים הסיט אותנו ממדף הגופיות והמכנסיים הקצרים בארון הבגדים לאגף הסוודרים הדקים, המכנסיים העבים והחולצות ארוכות…

פנסילטאקי אהובתי

את מארי וילדיה הכרתי במפגש של קבוצת החינוך הביתי בפארק אוונסבורג ומאז העמיקה חברותנו. מארי ומשפחתה מתגוררים בפוטסטאון, מרחק עשרים דקות מביתנו, בבית קטן, שמדשאה גזומה למשעי מקיפה אותו ועץ גבוה ובא בימים מיתמר במרכזה, מול דלת המטבח הפונה לגינת הירק. במרתף ביתה אוגרת מארי שפע חומרי יצירה - כפתורים, בדים, צבעים, ניירות, דבקים ואלוהים…

שפע מוזר

במרחק לא רב מהבית נזכר עידו ששכח לארוז בקבוק יין. הייתה זו שעת צהרים של יום שישי האחרון ואנו היינו בדרכנו לרידס גאפ (gap משמעו מעבר בין הרים), שמורת טבע שהיא יער פראי, קטנה במונחים פנסילבניים ובה אתר מחנאות לשנים עשר אוהלים בלבד, ברז בודד בסמוך לשירותים, ללא חשמל ומקלחות. בתחילה, חיפשתי מקומות באתר סמוך, שהיה,…

(שלהי תמוז וימי אב הראשונים)

בתחילת השבוע יצאתי כמנהגי לסיבוב בגינה עם מיקה. היה זה לילה של ראש חודש, אפל ונטול ירח. פסעתי בחשיכה בנתיב מוכר וידוע - כך וכך צעדים במורד השביל ואז פניה שמאלה אל תוך היער, שומטת ראש אל כתף ימין כדי לחמוק מענף עץ אורן מדגדג שממתין לי שם, מעט קדימה וקצת שמאלה כדי לא למעוד…

ראשית הסוף

באחת בצהריים נסענו לפגוש חברים על גדות נהר הברנדיוויין. החום נסק לכשלושים מעלות, הלחות לתשעים ושמונה אחוזים ובשעה ארבע הייתה צפויה סופת רעמים. תחת שמיים כחולים טבלנו במים הקרירים וכפות רגלינו בוססו בחימר ובחול שבקרקעית הערוץ. בארבע לערך החלו עננים מטפסים מן הצפון וקולין בחנה בעיון את מכ״ם העננים בטלפון הנייד שלה. יש עננים, אמרה…

קיץ ביבשת

לשכנתי היקרה בקיבוץ היה וכנראה עדיין יש, שתיל אכיניציאה, בו טיפלה בתשומת לב ובמסירות. הלה גמל לה מדי אביב בפרח בודד, פרח ורוד, גדול וחינני להפליא. משפרח, סרנו לראותו, הללנו, קלסנו, שבחנו ופארנו את יופיו ואת הדרו. אלא שעתה, בקיץ הפנסילבני, אני רואה סביבי אכינציאות באשר אפנה, פורחות במרבדים ורודים עזים ומשובבי נפש. מכיון שעיניי…