פנסילטאקי אהובתי

את מארי וילדיה הכרתי במפגש של קבוצת החינוך הביתי בפארק אוונסבורג ומאז העמיקה חברותנו. מארי ומשפחתה מתגוררים בפוטסטאון, מרחק עשרים דקות מביתנו, בבית קטן, שמדשאה גזומה למשעי מקיפה אותו ועץ גבוה ובא בימים מיתמר במרכזה, מול דלת המטבח הפונה לגינת הירק. במרתף ביתה אוגרת מארי שפע חומרי יצירה - כפתורים, בדים, צבעים, ניירות, דבקים ואלוהים…

שפע מוזר

במרחק לא רב מהבית נזכר עידו ששכח לארוז בקבוק יין. הייתה זו שעת צהרים של יום שישי האחרון ואנו היינו בדרכנו לרידס גאפ (gap משמעו מעבר בין הרים), שמורת טבע שהיא יער פראי, קטנה במונחים פנסילבניים ובה אתר מחנאות לשנים עשר אוהלים בלבד, ברז בודד בסמוך לשירותים, ללא חשמל ומקלחות. בתחילה, חיפשתי מקומות באתר סמוך, שהיה,…

(שלהי תמוז וימי אב הראשונים)

בתחילת השבוע יצאתי כמנהגי לסיבוב בגינה עם מיקה. היה זה לילה של ראש חודש, אפל ונטול ירח. פסעתי בחשיכה בנתיב מוכר וידוע - כך וכך צעדים במורד השביל ואז פניה שמאלה אל תוך היער, שומטת ראש אל כתף ימין בכדי לחמוק מענף עץ אורן מדגדג שממתין לי שם, מעט קדימה וקצת שמאלה כדי לא למעוד…

ראשית הסוף

באחת בצהריים נסענו לפגוש חברים על גדות נהר הברנדיוויין. החום נסק לכשלושים מעלות, הלחות לתשעים ושמונה אחוזים ובשעה ארבע הייתה צפויה סופת רעמים. תחת שמיים כחולים טבלנו במים הקרירים וכפות רגלינו בוססו בחימר ובחול שבקרקעית הערוץ. בארבע לערך החלו עננים מטפסים מן הצפון וקולין בחנה בעיון את מכ״ם העננים בטלפון הנייד שלה. יש עננים, אמרה…

קיץ ביבשת

לשכנתי היקרה בקיבוץ היה וכנראה עדיין יש, שתיל אכיניציאה, בו טיפלה בתשומת לב ובמסירות. הלה גמל לה מדי אביב בפרח בודד, פרח ורוד, גדול וחינני להפליא. משפרח, סרנו לראותו, הללנו, קלסנו, שבחנו ופארנו את יופיו ואת הדרו. אלא שעתה, בקיץ הפנסילבני, אני רואה סביבי אכינציאות באשר אפנה, פורחות במרבדים ורודים עזים ומשובבי נפש. מכיון שעיניי…

חלום ירושלים/ קינת האוויר

מסע שראשיתו בצהרי יום שלישי: עידו והילדים מסיעים אותי לתחנת טרנטון בניו ג׳רסי. משם, ברכבת לתחנת פן בניו יורק. מתחנת פן, צהרים בכרך הגדול, החם והלח, ברכבת דחוסת אדם שהמיזוג בה התקלקל, אל תחנת ג'מייקה ברובע קווינס ומגיעה אליה נוטפת זיעה. מתחנת ג'מייקה ברכבת העילית אל נמל התעופה. ירושלים, אחצה ימים ויבשות ואבוא בשערייך. אניח…

שבועות

סוף מאי ועדיין גשום. למגבים באוטו שלנו יש שש מהירויות ניגוב. למה זה טוב, אתם שואלים את עצמכם. גם אני שאלתי את עצמי. ברכב שהיה לנו בישראל היו לכל היותר שלוש מהירויות והשימושית ביותר הייתה דווקא פונקציית ההתזה פלוס ניגוב שנועדה למחות, מדי בוקר, את חריוני הציפורים ותועפות האבק מהשמשה הקדמית. אבל כאן יש שש.…

שכרון אביב

משסיימה היערה את פריחתה, החלו פורחים ורדי הבר. עשרות ורדים לבנים ופשוטים ניצתו בתוך הירוק, דומים בצורתם לפרחי ורד הכלב אך קטנים מהם, ריחם המתוק נישא באוויר הגינה. בסמוך לערסל גילינו עץ תות שלבלב ועתה מבשילים פירותיו. לפני כחודש הופיעו מלבנים גדולים ולבנים על ענפי העצים. במבט קרוב התבררו כרשתות קורים סבוכות ומלאות ביצים קטנטנות.…

פרשת המים

כעת, משחלפו להם השבועות ואנו מבוססים למדי בביתנו ובארץ זו, הבשלתי לספר את סיפור הטיסה: טיסתנו הייתה טיסת לילה מנמל התעופה בן גוריון לניו יורק. היא הייתה קו פרשת המים, אליו התקרבו הימים, גדושים בעשייה קדחתנית ומעבר לו נחו חיינו החדשים, שהיו בעינינו כחלום שטרם נחלם. המסע תוכנן כמבצע צבאי שמטרתו העיקרית, מעבר לפרטים זניחים…

דברים שרואים מכאן

יום ראשון, יום מנוחה. בקרבת מקום התקיימה תצוגת סוסים. קולו של הכרוז נישא מעל לצמרות העצים ונשמע בגינתנו כמלמול רם ולא ברור. ניקדתי את כולנו בטיפות של שמן גרניום, שהמקומיים משתמשים בו באדיקות לדחיית קרציות ויצאנו אל היער, לגזום, לנסר ולפנות מקום בסבך לערסלים וחבלי טיפוס שהמתינו בסבלנות, דחוסים בתיק שחור וגדול בפינת ארון אפלולי, לשובה…