IMG_8679

חזרנו אל הקור. קור עז, יציב ומממושך שזקני פנסילבניה אינם זוכרים כמותו וצעירי פנסילבניה חשים מרומים במידת מה, בייחוד אלו שנדדו לכאן ממדינות הצפון – ניו יורק, קונטיקט ושכנותיהן – בתקווה לעתיד חמים יותר לילדיהם. בינתיים עידו ואנוכי עוסקים במחקר השוואתי: מה מקפיא יותר את הנזלת באף, טיול בוקר עם מיקה במינוס שמונה או טיול לילה במינוס חמש עשרה? מאיזה מעלה ואילך אין ברירה אלא לעטוף את הפנים בצעיף? כמה זמן אפשר לשרוד בלי כפפות לפני שהאצבעות מתחילות לכאוב? שאלות כאלה ואחרות אנו שואלים את עצמנו בעודנו משתוממים על סתגלנותו של הגוף: פתאום מינוס שלוש מרגיש נעים למדי ופילוס שביל הגישה במשך שעתיים עושה טוב לזרועות וללב. הילדים הגיחו החוצה לדקות ספורות מדי יום, גלשו בשלג ונמלטו בחזרה אל הבית. מכיון שבכל אופן השהות בחוץ אינה מלבבת ובכדי לאפשר לכולנו איזה טווח תנועה שאינו רק מן המקרר אל הסלון ובחזרה, החלטנו ונרשמנו לסניף ימק״א המקומי בעיירה ליוֹנוויל, המרוחקת מביתנו מרחק עשר דקות נסיעה.

IMG_8676

השלג שוב ירד והמפלסות פילסו, אך הרוח שבה ופיזרה את השלג על הכביש ובבוקר המחרת בהקו הדרכים בלבן וכל סימוני הנתיבים והחיצים נמוגו תחת המעטה הדק והקפוא. לבריכה בימק״א אי אפשר להגיע מתי שרוצים; בטבלה מודפסת על דף ורוד מסומנים הזמנים וכתוּבות האפשרויות: מתי יש lap, שזה מסלולים מוגדרים לשחיינים ומתי יש open, כלומר אזור פתוח בבריכה בו יכולים הילדים להשתכשך. בדרך כלל יש גם וגם, נאמר 4 lap ושני open, או שלושה ושלושה.

בשעת בוקר מאוחרת יצאנו לדרך. במלתחות חילקנו בינינו את המגבות ואת משקפות השחייה ופסענו נרגשים אל תוך הבריכה המחוממת. בכניסה לבריכה התייצב מולנו המציל ריק ובאדיבות רבה מנע מאיתנו להיכנס למים. ״קודם כל אני צריך לבחון את הילדים״ אמר. באריכות חקר אותי אודות יכולותיהם המימיות ובהתאם לתשובותיי חילק להם צמידי נייר: ללביא, שאינו יודע עדיין לשחות, נתן ריק המציל צמיד אדום. טליה קיבלה צמיד צהוב, שמאפשר לה לשחות בחופשיות באיזור המים הרדודים ועלמה, לצערה הרב, קיבלה אף היא צמיד צהוב למרות ששלטה בשניים מתוך שלושת התנאים הנדרשים לקבלת צמיד ירוק: ציפה במים במשך דקה וציפה על הגב במשך חמש עשרה שניות. בתנאי השלישי, שחיית בריכה אחת בסגנון חתירה, לא עמדה. ריק המציל הניד בראשו לשלילה כששאלנו אותו האם ניתן להמיר חתירה בחזה.
מכיון שצמיד ירוק מאפשר גישה למקפצה הגדולה שפתוחה בסופי השבוע בין השעות אחת לחמש אחר הצהרים וגם כניסה למגלשה הגדולה שבבריכה החיצונית (כמובן סגורה כעת ושלג מכסה אותה) ניגשה עלמה, חדורת מטרה, למשימה: שחיית בריכה אחת בסגנון חתירה.

לאחר מספר נסיונות תקף אותה, כמנהגה, יאוש גדול. ״בחיים לא אצליח״, זעקה בתסכול. ״אני פשוט לא טובה בזה״. בהיותי מורגלת בדפוס הזה, המלווה את עלמה מינקותה (ולעיתים אף מקנן בי החשד שלא בכדי הייתה לידתה כה ממושכת ובדמיוני נאחזה עלמה העוברית בדפנות הרחם ומלמלה לעצמה, בשפה לא שפה – ״אין סיכוי שאני עוברת בתעלת הלידה הזאת. אני בחיים לא אצליח״), פניתי לסייע לה להדוף את התיסכול. הסברתי לה כיצד להסדיר את תנועות הידיים והנשימות והפצרתי בה להתעודד ולנסות שוב. התעקשתי עד שהכריזה שעיצבנתי אותה ואינה רוצה עוד לשהות במחיצתי ויצאה בהפגנתיות לשחייה נוספת שבאמצעותה הייתה עתידה להוכיח לי, בכך שתטבע במחצית הדרך, את צדקת טענותיה. מוּנעת מזעם, חבטה עלמה במים במרץ עד שהגיעה לקצה המרוחק של הבריכה. או אז התרומם ריק המציל ממושבו וניגש לשפת הבריכה. ״עשית את זה״, אמר לעלמה. ״מה עשיתי?״ שאלה עלמה, מופתעת. ״שחית בריכה בסגנון חתירה״, אמר ריק, ״והרווחת את הצמיד הירוק״.

מיד הפך אותו יום מהגרוע בחייה לטוב ביותר עד כה. לביא פרץ בבכי עז ונזעק כיצד זה לא קיבל הוא צמיד ירוק ולא עזרו הסבריי החוזרים ונשנים. טליה, שהבינה לפתע שיתכן והדרך לצמיד הירוק אינה ממושכת כפי שחשבה בתחילה, התמלאה נחישות והחלה שוחה, צוללת וצפה על פני המים בדרכה העליזה והעמלנית.

IMG_8680

גלגל העונות סובב על צירו ועתה החלו המאורעות חופפים את מאורעות ראשית הגעתנו. קר מכדי לצייר בחוץ ולכן אני מציירת את הנוף הנשקף מבעד לחלונות. בייחוד חביבים עליי חלון המטבח וחלון השירותים. מבעד לשניהם נשקפים מראות הגינה ולפחות בסמוך לאחד מהם מובטחת הפוגה זמנית מהמולת הבית.

IMG_8678

בשעות אחר הצהרים אני יורדת לסטודיו שבמרתף ומציירת את זכרונות הימים. השבוע ציירתי את השלג ואת הירח המלא של חודש טבת שזרח גדול, צהוב וסדוּק-צלליות ענפי עצים.  ציירתי את החולות הלבנים של פלורידה ואז נזכרתי בחולות הזהובים של חולון וציירתי גם אותם. ציירתי אותי מציירת אותי וציירתי את צמד האשוחים שבגינה האחורית בעת שהיו מכוסי שלג. ציירתי את יער הטרפנטין שראיתי בחופי פלורידה ואת גבעות פנסילבניה, כחלחלות וסבוכות תחת שמי החורף הבוהקים. בתוך ציור שלא עלה יפה ושכבר עמדתי לזנוח לגמרי, הבחנתי לפתע בדמות ערטילאית, שפופה בסמוך למדורה קטנה, לגמרי לבדה במרחבים הגדולים. חזרתי ועקבתי אחרי קוויה עד שהפכה לחומר. כל אלו מתייבשים כעת. בצבעי מים ובעפרון ציירתי את נופי הגינה המושלגים, חיבורים של חוּם כתום וסגול בעצים העירומים, אפור לשמיים האטומים ולבן, שהוא הדף, לשלג.

IMG_8681

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “לבן וצבעים נוספים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s