עשׂוֹר

עלמה בת עשר היום. לה זכרונותיה ועתידה שכמוהו כמניפה ההולכת ונפרשת לנגד עיניה המשתאות. לנו זהו עשור ההורות הצעירה, ימים ולילות של רכּוּת ונוקשות, עייפות ועירנות, צחוק ובכי וגדילה שאינה קופאת על שמריה ולו לרגע אחד. אבל סובב סובב השמש ואל מקומו שב השמש. כל המאורעות נמסים בקרקעית העבר ואני כפי שהייתי מאז ומעולם ורק מגעי התהדק ויכולותיי התפתחו.

8DED7C37-A3CA-459F-9FAE-635797666F8D
יצאנו לנפוש על גדות אגם לוקאסט ביחד עם מארי, טטיאנה ומשפחותיהן. על אף אופיו הכפרי של מקום מגורינו, הרי שביחס לגודלה של פנסילבניה אנו נחשבים לתושבי פילדלפיה העיר. במערב המדינה נמצאת פיטסבורג ובין פילדלפיה לפיטסבורג משתרעים מרחביה המיוערים ושדותיה של פנסילבניה הכפרית והנידחת באמת. נגענו בה בדרכנו אל האגם – חלפנו על פני חוות מבודדות ועיירות בנות רחוב אחד או שניים. תמיד ישנה כנסייה ובסמוך לה שלט הקורא למאמינים לסור ולבקש את האלוהים.
בחלקה לידנו השתכנה משפחה נוצרית אדוקה. אבא ואמא צעירים, שלושה ילדים ותינוקת קטנה. איתנו לא החליפו מילה, חיוך או מבט. האם, אשה צעירה ששערה אסוף בצמה, לבשה חצאית ג׳ינס ארוכה וחולצה ארוכת שרוולים. אל הילדים דיברה בנוקשות. האב לבש מכנסי ג׳ינס בהירים ואת חולצתו תחב למכנסיו. בעיקר פסע הלוך ושוב בעודו פורק או מעמיס חפצים אל תא המטען של הטנדר המשפחתי. חברים שהגיעו לבקרם בשבת התלבשו באופן זהה. את כל זאת סיפר לי עידו, שבחן אותם בקפידה מבעד למשקפי השמש בעודו שרוע בערסל ומתחזה למתנמנם בחום הכבד. ביום ראשון הלבישו ההורים את ילדיהם בחליפות נקיות, נעלו להם נעליים מצוחצחות ונסעו אל הכנסייה.
נאצה (נ׳ בפתח, צ׳ בצירה), בעלה של טטיאנה, שהאמריקאים קוראים לו נייס (נ׳ בצירה) מכיון שאינם מסוגלים לבטא את ה-צ׳, ארז את חכתו, קרסיו ופתיונותיו וירד אל שפת האגם. במשך שלושת ימי המחנה ניסה לדוג דגים אך לא העלה דבר בחכתו. עם זאת, לא נתן לכשלון לדכדך את רוחו והתנחם ברוגע וברגעי ההרהור המבורכים ששעות נסיונות הדייג העקרים סיפקו לו ביד רחבה.
טטיאנה, מארי ואנוכי הלכנו עם הילדים לשחות באגם. המים היו קרירים וטעמם מתכתי ומעודן. איזור השחייה היה תחוּם במצופים ומעבר לו נאסרה השחייה מחשש לפציעה בעקבות דריכה על קרסי דיג תועים. בכל אופן היה גדול דיו בכדי לאפשר שחייה מרובה ואני שחיתי כה וכה להנאתי.
ביום ראשון צפויה הייתה סופת ברקים. עם שחר נעורה תכונה רבה במחנה ותושביו החלו מתכוננים לסערה הקרבה, שהצהירה אודות הגעתה ממרחק מיילים רבים בקולות רעמים מתנפצים ובקדרות אפורה שירדה על העולם והאפילה על זריחת החמה. מסביבנו נמתחו יריעות מעל וסביב האוהלים ושולחנות הפיקניק. אנו התמהמנו קלות והעדפנו לשקוע בעוד כוס קפה ושיחת חברים. אחריתנו היתה ספוגת מים, שכן הסערה הגיעה ומיאנה ללכת, ואנו ארזנו את חפצינו ויצאנו אל הדרך בגשם זלעפות. את כוס הקפה האחרונה אחזתי בידי ופסעתי לחוף האגם. שם ראיתי את הטיפות הראשונות ורוח גדולה הסיעה אותן על פני המים. בתחילה סבורה הייתי שהעץ תחתיו ניצבתי יספק לי מחסה. עד מהרה נמלטתי אל האוהל ובהגיעי אליו, שניות ספורות לאחר מכן, כבר הייתי רטובה לחלוטין.
82FF2CE3-13E7-4AE9-8241-3C7C68299917
בגן הירק חילקה אותנו סיליה לצוותים, הניחה בידינו צנצנות ריקות של יוגורט ושיסתה אותנו בערוגות.
הירקות גדלו. גבעולי התירס למשל, שרק לפני שבועיים בצבצו מן האדמה, נושקים עתה לקומתו של אדם בוגר. עם הירקות גדלו העשבים – מיני מטפסים, קיסוס רעיל, נביטות בלתי רצויות של עצי מילה ותות ועוד עשבים רבים, שונים ומשונים.  את הילדים, ביחד עם תלמידי בית הספר המתנדבים בגן במהלך חופשת הקיץ, שלחה לאסוף חרקים מערוגות הירק. לכל סוג של חיפושית ניתן ניקוד שונה, מן המזיקות ביותר ועד אלו שהשפעתן קלושה. עבור עלה שבתחתיתו הוטלו ביצים ניתן ניקוד גבוה פי כמה וכמה. ״מי שיאסוף חיפושיות טובות (כמו פרות משה רבנו)״, התריעה סיליה, ״יאבד נקודות״. על לוח גדול רשמה בטוש שחור את שמות המתמודדים ואת מספר הנקודות שצברו. בסוף חופשת הקיץ יזכו אלוף או אלופת איסוף החיפושיות בחמישה דולרים תמימים.
2D8C4AF3-D331-417D-9D9C-E5FA99431F0D
את יום העצמאות של ארה״ב חגגנו בברביקיו מסורתי בביתם של דן ומארי. השנה, לראשונה, התירה מדינת פנסילבניה ירי זיקוקים בבתים פרטיים. נרגש ונלהב נסע דן לחנות זיקוקים בגבול מדינת ניו ג׳רסי פנסילבניה וחזר משם נושא שלל רב: זיקוקים שורקים, מתפוצצים בקבוצות ובודדים, עולים לגובה ולרוחב בשלל צבעים ועוד ועוד.
אחר הצהרים סרנו לביתם. במרפסת כבר המתין שולחן הפיקניק, גדוש מיני לחמניות, נקניקים, המבורגרים עם גבינה, מצעד רטבים, חטיפים ואבטיח. סלט הירקות שהבאנו נותר זנוח וסלט הפירות המתין במקרר עד לירידת מפלס הפרוטאין. כשהחמאתי למארי על שפע המזון, צחקה, התוותה בידה תנועה רחבה ואמרה: ״בודאי, הרי זה שמורגסבורד!״״זה מה?״ שאלתי. ״שמורגסבורד!״ אמרה שוב וכף ידה הפרושה חלפה על פני השולחן, כאילו שעצם אמירת המילה וחזרה על המחווה בפעם השנייה תצליח היכן שנכשל הנסיון הראשון. ״זה כמו״, חיפשה מארי את המילה, ״כמו משתה גדול כזה, נו.״ לבסוף סיכמה: ״זה פשוט שמורגסבורד״.
170E0B2D-FF94-4C0F-89A1-647B228B7754
עוד בטרם שקעה השמש על העיירה פוטסטאון, החלו תושביה בוחנים את זיקוקי הדינור שרכשו במיטב כספם. קולות שריקות ונפץ מילאו את חלל האויר. ילדים ניצבו בסמוך לגדרות הבתים, מחאו כפיים וקראו קריאת התלהבות. כלבים מבועתים הוכנסו אל בין כתלי הבתים. לבסוף, משהחשיך לחלוטין, החלו הזיקוקים בפארק העירוני, שאמנם לא היה מרוחק מאד, אך גם קרוב לא היה. אנו פסענו מן החצר אל המדרכה, הלכנו קצת שמאלה וברווח בין שני בתים נמוכים ראינו את הזיקוקים וצהלנו ביחד עם השכנים ממורד הרחוב למראה יופיים וגובהם.
E70E2739-8DA1-4C9F-8F7F-F9F1A3248109
מבריכת השחייה הוציאו אותנו המצילים בצהרי יום שלישי בשריקות נמרצות במשרוקית ובתנועות ידיים שכיוונו, לא רק אותנו אלא את כל המתרחצים, אל המלתחות ומעבר להן. מששאלנו לפשר הדחיפות הצביעו מעלה, אל עבר העננים שהתקדרו ובאו מן המערב והסבירו: השהות בבריכה במהלך סופת ברקים אסורה בהחלט מחשש לפגיעת ברק במי הבריכה. בדרך הביתה צנחו הטמפרטורות מתשעים ושלוש מעלות פרנהייט לשבעים ושבע מעלות פרנהייט, שזה בצלזיוסית משלושים ושלוש לעשרים וחמש בתוך חמש דקות בערך, ברקים זוהרים סדקו את השמיים וגשם עז ירד במשך כל שעות אחר הצהרים. נסוגתי אל הסטודיו וציירתי את האגם.
*  *  *
שיחקתי עם לביא וטליה במשחק קופסא כלשהו. איני זוכרת איזה. כששאלו אותי לגבי קלף מסוים עניתי מבלי לחשוב: ״עוד לא יש לי״ והופתעתי מאד מן המשפט המוזר שיצא מפי.
*  *  *
באחת מסדנאות האייקידו רכש עידו שי קטן עבורי – לוח קנבס זעיר ועליו כתובה בדיו שחור הסימנית היפנית למילה ״כלום”. סימנית זו חביבה עליי במיוחד, שכן כמוה כעולם הזה בו אנו חיים – צורתה העמוסה ניצבת בסתירה מופלאה למשמעותה הפשוטה כשם שתופעת העולם מציגה, בגודש רב ועצום, את השקט הגדול שמאחורי כל הדברים כולם.
*  *  *
סיכום לימודי היער לקיץ זה, שמן על בד, 120×120 ס״מ:
EB04148A-D251-4126-A642-A4A05EC04907
מודעות פרסומת

1 Comment

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s