ניצוצות

ימים של שלג עוטפים את ניצוצות האביב הראשונים. 

F5268114-CAF9-4DFE-B3D0-74BE9A82B5B3

הצמרות נמלאו ניצנים וצלליתן החומה והקודרת הפכה אדמדמה. בזרוח השמש על הענפים הדקים, נצבעים אלו בגוון התפוז ומראם משובב את העין וממלא את הלב בשמחה. שיחי הפטל והורדים התעוררו מתרדמתם הממושכת וענפיהם שינו את צבעם לארגמן בוהק. מדי כמה ימים יורד שלג ומכסה את כל זה, מתהדק לקרח ונמס בקול פכפוך דק. בכל פעם אנחנו מביטים בהתפעלות בהוד הלבן ותוהים: האם זהו השלג האחרון? על אף שחפצה נפשנו בהנאות החום, איננו אדישים להוד הלבן, בו נדמים מרחבי הגן כארץ פלאות דוממת.

הילדים כבר מיומנים בענייני שלג. עם הקיצם הביטו מבעד לחלונות הבית וצווחו בחדווה. המעטה הלבן קרץ בשלמותו: בזריזות עטו מכנסי שלג, מגפיים, מעיל וכפפות ויצאו לגלוש ברחבי הגינה. בבוקר זה חזרו מאוכזבים: ״השלג לא טוב״, הסבירו, ״הוא רך מדי ואי אפשר לגלוש עליו.״ בינתיים הכינותי קפה ויצאנו, עידו ואנוכי, לטיול בוקר עם מיקה. מדי כמה רגעים נשרה פיסת שלג מאיזשהו ענף ונחתה בקול חבטה עדין על המצע האורירי. יפה כל כך. 

בצהרים הגיעו מארי והילדים, עם חליפות שלג ואבובים מתנפחים עם ידיות פלסטיק שמארי רכשה במבצע סוף עונה בקיץ שעבר. לאחר שהסתחררנו בתורות במורד הגבעה –  האבובים נעו מטה בעודם חגים במעגלים – הלכו להם הילדים לבנות איגלו בצידו השני של הבית. מארי ואני התיישבנו באבובים, זרועותינו ורגלינו שמוטות לצדדים משל היינו בובות סמרטוטים גדולות וכך התענגנו, באפס מעלות, על חומה של השמש. הכל יחסי. רחש גריסה קלוש עלה מתוך השלג, כמו פכפוך של מעין זעיר ונסתר מן העין. למשמע צלילים אלו ידענו אודות כמיהתו אל השמש ושובו אל האדמה.

התקנתי בטלפון הנייד את אותה אפליקציית רישום שיש לי באייפד. המסך קטן והרישום נדחק. הזמן קצר – אני משרבטת בעמידה בהולה עד שהקור הודף אותי אל הבית, או עוצרת למספר רגעים במהלך טיול עד שהילדים קוראים לי להמשיך ולפסוע. מתוך הצמצום אני לומדת על העיקר.

9B58E1CE-8550-4E68-BF0D-6DD0BBE8A2871DEB86F9-16AE-47DF-A367-16F7D39249FC65F3F7FB-DFC9-488F-9786-F97F9FA96305

היום הנעים פינה את מקומו ללילה קר ובהיר. בצאתי עם מיקה הבחנתי בכוכבים רבים. ענפי העצים נותרו מנוקדים בכדורים אחרונים של שלג עיקש כמו שדות כותנה בשלהי הקיץ.

D2FB711F-3DD5-4757-AE49-C4836D7E63A5

בוקר חדש הגיע. עוד לפני ארוחת הבוקר ובטרם טיפסה השמש מעל קו הרכס, יצאו הצאצאים אל הגינה בכדי להוסיף עוד לבני שלג לאיגלו שבבנייתו החלו אמש. השלג התקשה לקרח, אך בסמוך לקיר הצפוני של הבית עוד נותרו כמה מטרים רבועים של שלג רך שנוח להרימו ולדחוס אותו בארגזי פלסטיק לצורת לבנים. בחוץ שררו מינוס עשר מעלות. עלמה, טליה ולביא יצקו לבנים במרץ, לחייהם סמוקות ולפיהם תפוחים ואדומים מחמת הקור. לאחר כרבע שעה נסו בחזרה אל הבית המחומם.

מראות שלג. מחשבות שלג.

CAC3ADA6-9CB2-427A-BBEC-2521056F3EA9

ולעיתים ימי שמש עדינים כגון זה:

3B23FEE1-16B0-4A38-9DAE-EC0D86FC94C8

אני חוצבת מתוכי את המילים בקושי מסוים. אני מושכת אותן אל עולם האחוז בדעתי. רגעיו מלאי יופי.

תגובה אחת

  1. קריאת הדברים ועיון ברישומים ובשרבוטים מענגים עד בלי די….מצפה בכליון נפש לעוד ועוד מהטוב הזה..

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s