הרהורי נהר

לפני שנים רבות, בטרם היות האינטרנט, היה לי חלום: רציתי להיות ציירת הכפר. דמיינתי את הזמן ואת המרחב ליצור ולהתפתח מציור אחד למשנהו. הקהילה סביבי, כך קיוויתי, תהיה עדה לתהליך היצירתי, תשאב ממנו השראה ותהנה מפירות עמלי. חברי וחברות הקהילה יוכלו בפשטות לבחור ולקבל את הציורים שנגעו בלבם. דמיינתי את ציוריי על קירות, דלפקים, מדפי…

מודעות פרסומת

הלילה הזה

דדי בן שאול 1932-2018 בלילות אני חולמת על כל האנשים שאיני פוגשת עוד. זוהי דרכנו לשוב ולהיפגש. מעתה אפגוש גם את דדי בחלומותיי. מי יודע, אולי נשוב ונצא לצייר יחדיו בגן העצמאות, בגיא בן הינום או בשדות סג׳רה. אלו, כדרכם של מקומות חלום, יהיו ידועים לי כעצמם אך שונים לגמרי. אנחנו נהיה כפי שהיינו. על…

עשׂוֹר

עלמה בת עשר היום. לה זכרונותיה ועתידה שכמוהו כמניפה ההולכת ונפרשת לנגד עיניה המשתאות. לנו זהו עשור ההורות הצעירה, ימים ולילות של רכּוּת ונוקשות, עייפות ועירנות, צחוק ובכי וגדילה שאינה קופאת על שמריה ולו לרגע אחד. אבל סובב סובב השמש ואל מקומו שב השמש. כל המאורעות נמסים בקרקעית העבר ואני כפי שהייתי מאז ומעולם ורק…

שובו של הקיץ

סופת קיץ שטפה את הלילה בגשם סוער ובברקים משתלחים. עם עלות השחר נסעתי באיטיות ובזהירות אל בריכת השחייה. כשחזרתי הביתה כבר זרחה השמש ועננים אפורים ולבנים, שוליהם פרומים, שייטו לרוחב השמיים. הסופה נמוגה ופינתה את מקומה ליום שמש חמים. מזג האויר הוא נושא נפלא לשיחה. לא סתם, טוען עידו, התקינו תושבי היבשת את מעלת הפרנהייט.…

הקוצרים, האביב ונהרות הזמן

בלילות זורחות הגחליליות בעצי היער האפלים. מן האדמה ועד לצמרות הגבוהות הן מרצדות, כמו אורותיה הרחוקים של עיר או מטוס חולף. בימים נמשכים המים אל החמימות הרכה ומרחפים בחלל האויר. בביקורי האחרון במוזיאון המטרופוליטן ניגשתי לראות את הציורים של טרנר. בפעם הקודמת היה החדר סגור למבקרים מפאת מחסור בשומרים. הפעם היה פתוח. טרנר וקונסטבל, השמש…

מעשה בצב

ביום שבת האחרון, בשובנו מטיול בשמורת טבע סמוכה, הבחנו בצב גדול שניצב על אבן השפה בשולי מדשאתם של שכנינו קתי וסטיב. הצב ניצב ללא תנועה, ראשו מזדקר אל על וכפתו האחת שמוטה לעבר הכביש. עצרנו את רכבנו ובהינו בו במשך מספר שניות. הצב לא זז. ״הוא תקוע״ פסק עידו ועלמה הזדרזה ואמרה: ״אני אציל אותו״…

עונת המעבר: מן הפנים החוצה, מלמטה למעלה

שמחה גדולה שוטפת אותנו עם בוא האביב הזה ביבשת הזו והוא לנו כזר עלי דפנה לגיבורי החורף הממושך. בכל יום אנחנו חוגגים ניצחונות קטנים: בקרים נטולי מעיל, צעיפים דקים או צוואר חשוף במקום צעיפי הצמר, כפות רגליים בכפכפים, דלתות פתוחות באור השמש והסקה דוממת עד רדת החשיכה. ביום חמישי הוזמנו לטקס שיחרור הפרות בחווה סמוכה.…

העיר, האביב ובתם היפה של הכוכבים

לילה עטף את העיר הגדולה. סירנות יללו וצופרים צפצפוּ. אורות אדומים של אחורי מכוניות ריצדו למטה ברחוב, מנוקדים בירוק של רמזורים ובפנסים צהובים. קצוות גורדי השחקים נבלעו בעננים כבדים וגשם ירד על כל העיר הזו. אנחנו שתקנו על מיטה בקומה גבוהה, הרחק מעל האדמה. האזנו להלמות הרוח ולנקישת טיפות המים בזגוגית החלון. בארבע לפנות בוקר…

הפרק אודות ציפור הקרדינל

יום אחד כשזה יסתיים וזה יסתיים יום אחד כי כל הדברים מגיעים לסופם, אקרא לו בשמו: הפרק אודות ציפור הקרדינל בתוך קרום של אדישות חיוורת היו נוצותיה הבוהקות התגלמותו בבשר של לב קרח פועם. בימים שיבואו, צלמית הציפור תגרום לרוחי לעלוץ בזכרונותיה ואלו יפרשו בה כמניפה מהודרת מארצות נכר: גבעות של שדות ויערות, בתי חווה…

מיס שירלי ומאורעות ניסן

במולדת הרחוקה מכירים אותי חבריי ובני משפחתי כ-שירלי, שירלוּש או פשוט ״שׁין״, אך כאן בארצות הברית של אמריקה, אני ידועה בעיקר כ״מיס שירלי״. בשל נטייה תרבותית שאחיזתה איתנה, מציגות אותי האמהות בפני ילדיהן בכינוי זה ועל אף שניסיתי להפר את רוע הגזירה והפצרתי באמהות ובילדיהן לפנות אליי בשמי הפרטי בלבד, התבצרו הללו בעמדתם ופרט לילד…