שלגי מרס ונופי הזכרון

לפני כשבועיים, מעוּדדת ממה שנראה כסימנים מבטיחים של אביב בפתח, כתבתי לסיליה מגן הירק הודעה. הנה חלף לו החורף, כך כתבתי לה, ואנו נשמח לשוב ולהתנדב בגן הירק כפי שעשינו עד לראשית החורף. לאחר דממה ממושכת ענתה לי סיליה וכתבה שרק השבוע חזרה לעבוד בגן הירק והיא סוּפּר עסוקה (כך במקור) בסגירת פערי העשייה שהתהוו…

מודעות פרסומת

רוחות השינוי

ביום בהיר ומושלג שכבתי על הספה וקרני השמש הרכה לטפו את פניי מבעד לזגוגיות החלון. טליה ולביא שחקו בסמוך וקולותיהם הדקים זימרו שירים חסרי פשר שהביאו אותי אל סף השינה. אז הייתי בבית של סבתי וסבי בחולון וגם לביא וטליה היו איתי. הבית היה ריק והכיסאות בפינת האוכל היו הפוכים על השולחן הגדול. מישהו ניקה…

עיטים, מרמיטות ושובו של האביב

באיטיות מופלגת נסדק מעטה החורף ובין הסדקים עולה ומבצבץ האביב. טוב, לא ממש מבצבץ, אבל כבר החלה מקננת בנו התקווה, שכן הטמפרטורות השתפרו בעליל, ממינוס דו ספרתי למינוס חד ספרתי ולעיתים אף למספרים חיוביים, אפילו חיוביים ביותר. היום בדרך הביתה הבחנו, לראשונה מאז שלהי הסתיו, בגראונדהוג, הלא הוא ה-woodchuck המפורסם (בעברית שמו מרמיטה) שחצה בזריזות…

ארבעים וארבע שנים

חורף קר, מושלג, קפוא ולאחר מכן גשום. בתוכו אני חוגגת את מניין שנותיי. לאי הזעיר במרכז נהר הברנדיוויין צורה של לב זהוב, שדוף מכפור. על גדותיו צומחים עצי הסיקמור. ענפיהם מזדקרים לבנים בוהקים אל מול שמי מתכת כבדים. ישבתי בסמוך לחלונות הזכוכית והבטתי. ראיתי את זוג האוהבים עטופים באהבתם כשניצבו לשפת המים הקודרים. הייתה זו…

את הנעשה אין להשיב

בשבת שחלפה ביקרתי בתערוכת ציורים של אדוארד מונק במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק. לראשונה ראיתי את יצירותיו, אז רק רישומים והדפסים, בתערוכה שהתקיימה במוזיאון תל אביב לפני כשלושים שנים. הייתי בת שש עשרה, פחות או יותר; ציירתי ללא הפסקה, אבל ידעתי מעט מאד על תולדות האמנות. ביקרתי בתערוכה עם חברתי הטובה והיא, שנולדה וגדלה בדנמרק, תרגמה…

לבן וצבעים נוספים

חזרנו אל הקור. קור עז, יציב ומממושך שזקני פנסילבניה אינם זוכרים כמותו וצעירי פנסילבניה חשים מרומים במידת מה, בייחוד אלו שנדדו לכאן ממדינות הצפון - ניו יורק, קונטיקט ושכנותיהן - בתקווה לעתיד חמים יותר לילדיהם. בינתיים עידו ואנוכי עוסקים במחקר השוואתי: מה מקפיא יותר את הנזלת באף, טיול בוקר עם מיקה במינוס שמונה או טיול…

נדודי חורף

יצאנו לדרך ביום שישי שלפני חג המולד. מפנסילבניה נסענו למרילנד, משם למערב וירג׳יניה וממנה לוירג׳יניה. הצמחייה השתנתה ככל שהדרמנו: העצים הגבוהים והעירומים והאשוחים פינו את מקומם לעצי אורן רבים יותר ויותר. ראינו צלבים גדולים, מקובצים בשלשות, הצלב המרכזי מתנשא מעל לשני הצלבים האחרים, תזכורת לצליבתו של ישו. הצלבים, גבוהים כעמודי טלפון, היו נעוצים באדמה בצדי…

כמעט שנה אחת

הנה הווה השלג ונמהל בזכרונו: המעטה הלבן, הצללים הסגולים-תכלכלים, הגזעים והענפים העירומים המבצבצים מן הלובן. נקודות המבט של הקיץ ממקום ישיבתי במרכז המדשאה קפאו ונמוגו ובמקומן שבו אליי נקודות המבט של החורף, מבעד לחלון המטבח ואל עבר היער. וגם המבט אל ביתו של ג׳ים השכן, בו יוצרים העצים מעין צעיפים חומים אפרפרים ההולכים ומתערפלים לכיוון…

סוף עונת התפוחים

בחג ההודיה התארחנו אצל מייקל, עמיתו לעבודה של עידו. עטינו על עצמנו מלבושי חג ויצאנו לדרך, אל מייקל ומשפחתו, המתגוררים במרחק חמישים דקות נסיעה מביתנו. תרנגול הודו עצום קידם את פנינו מדלפק המטבח בכניסה לבית. מדי שנה, סיפר לנו מייקל, הם מעניקים שם לתרנגול ההודו. השנה קראו לו קאסידי, על שם חבר יקר שנפטר בטרם…

מחצית הנובמבר

בימים הראשונים להגיענו, הבחנו מבעד לחלון המטבח במוט מתכת נעוץ באדמה הקפואה ולו שתי זרועות מעוקלות. הפרחנו השערות שונות ומשונות באשר למהותו ושימושיו. אני סברתי שמדובר במתקן לעציצים, אם כי יש לחשוד בתקפותה של השערה זו, בשל נטייתי הכללית לראות בכל חפץ מזדמן מתקן אפשרי לעציצים. כשהגיע בעל הבית ג׳יי שאלנו אותו לפשר התעלומה. ״זהו…